מאת: מעוז בן-אבי אשכנזי
מטפלת בויסות חושי בגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית, מורה למוזיקה לגיל הרך ואמא לארבעה קטנטנים בגילאי 4.5, 3.5, 2.5 וחצי שנה שאותם היא מגדלת ברוח הגישה המונטסורית maozbenavi
שבוע שני של גברת קורונה וגברת קורינה זרמה איתי על מנת שננסה יחד לזרום יותר עם הילדים שלנו, אלו שאנחנו זוכים להכיר יותר – כן זה לגמרי לשמחתנו 🙂
אז אחרי שהבנו שזה פה כדי להישאר, ושזה מתחבר לנו עם חופשת פסח ויותר מהכול – משאיר אותנו סגורים יחסית בלי יכולת להתפרק ולפרוק במקום אחר… אז אשתף אתכם שמה שמחזיק אותי זה שהראש שלי לא מפסיק לעבוד גם אחרי ארבעה ילדים ב – 4 שנים (כן כן זו לא טעות הקלדה) על מה לעשות עם הילדים, ואיזה כיף שהמציאות שנוצרה לנו הכניסה אותנו לחופש גדול ולא מתוכנן. זה באמת יכול להיות כיף!
רגע לפני שחלקכם החוורתם, צעקתם, תלשתם שיערות, הלבנתם שיערות, תכננתם לאן לברוח – אין לאן, בידודים וזה… בואו נגיד ביחד את התודה שלנו – יש סטוקים ואפילו פתוחים – הייי הם לגמרי חיוניים!!!
אני מקווה שאצליח להנעים לכם את התקופה הלא פשוטה הזו אבל המאוד מאפשרת שהזדמנה לנו ושנהפוך את החופשה הזאת יותר נעימה, יותר מאפשרת, יותר מחבקת ויותר מלמדת. בואו ניקח נשימה עמוקה, נכין קפה חם ויאללה מתחילים!
חדר מפוצץ משחקים – OUT שידה מונטסורית – IN
הגדירו שידה ייעודית ובה מעט מאוד תרגילים ומשחקים. קחו את כל כמויות המשחקים והכניסו לארון סגור. אפשרו לילדים לבחור מספר משחקים שחשובים להם – לא תאמינו כמה תלמדו על הילד שלכם כשתגבילו את כמות המשחקים.
תכתבו את המשימות שלכם ושלהם!!!
שבו עם כל ילד בנפרד, ברוגע ובפתיחות, בקשו ממנו ותשמעו – מה היה רוצה לעשות בתקופה הזו? מה היה רוצה ללמוד? איזו אחריות היה רוצה לקבל על עצמו כחלק מהשהות בבית? תאפשרו לו להתבטא. לאחר שעשיתם את זה עם הילדים, תתרכזו יחד כל המשפחה ותספרו ושתפו נושאים בין האחים – סביר מאוד שיהיו נושאים שהם ירצו ללמוד ביחד וכך נוכל לחזק גם את יחסי האחים בבית.
בערב אחרי שנרגענו קצת, הערכנו את צוות הגן ובעיקר התגעגענו, יש עוד משימה עבורנו – ליצור תרגיל/פעילות/מענה לכל אחד מהנושאים. כמובן – לא הכל יחד, יש לנו מספיק זמן אמרנו… תאירו את עיני הילדים שהנה, ביקשת ואתה מקבל מענה לזה, מענה אמיתי שמאחוריו עומדת מחשבה ויצירה – רק היחס ייתן לו הרבה מוטיבציה ועניין בפעילות.
סמנו ברשימה של הילד את ההתקדמות במשימות
תראו לילד שהנה, לאט לאט, אנחנו נוגעים בכל הנושאים והבקשות. זה ייצור לו סדר גם בתת מודע. קחו את הנושא וקדימה, תחקרו קצת, Google it! תעשו את זה הכי פשוט ומותאם לרמת ההתעניינות והידע הקיים. רעיונות יש המון והיצירתיות תעזור לכם. אם אתם פחות יצירתיים – אל תהססו לכתוב לי ולשאול.
תזרמו עם הילדים !!! Follow the child
אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב! שלא יספרו לכם אחרת… שבו רגע, תתבוננו בהם מהצד, נסו להבחין למה הילד רגיש. תקופת רגישות אלה תקופות שבהן הילד מתעניין מאוד בנושא ספציפי – חלל, מערכת השמש, כוכבים, מספרים, צבעים, אותיות, כתיבה, קריאה, צמחים, חיות ועוד המון דברים שאתם בטוח יודעים ומרגישים.
אל תסבירו! הדגימו!
אין יותר הסברים אלא הדגמה. הדגימו פעם אחת ללא מילים ואפשרו לילד לעשות מה שראה והבין. תנו לילד לפתח מנגנון בקרה עצמית. הוא יבין לבד אם טעה ויתקן. אם עשה משהו ממש שונה – תבקשו ממנו להסביר. תלמדו על כיוון החשיבה שלו וכמובן אפשר להדגים פעם נוספת ולכוון אותו.
"הדוגמה היא מורת האדם, בשום דרך אחרת לא ילמד" אמר אלברט איינשטיין (אהובי)
הילדים שלנו לומדים בעיקר מחיקוי ודוגמא ולא מתוך הסבר. עולמו הפנימי של כל ילד מפרש את ההסבר מעט אחרת. לכן, חשוב לנו לשמוע אותם ולנסות להבין מדוע עשו כפי שעשו… לא, אנחנו לא עוצרים אותו באמצע אלא אם נפגע אחד משלושת ה"ב": בריאות, בטיחות, ביטחון (עצמי).
לא צריך למלא את היום בתרגילים – מעט זמן מסך זה מצוין
נסו להכווין לנושא שמעניין אותו ולשים ביוטיוב לדוגמא, קצת הפעלה ספורטיבית (תבקשו מהילדים לעשות אימון או תרגילי תנועה – אתם תופתעו גם אם זה יראה קצת השתוללות), משחקים קבועים, ציורים וגם קצת ריבים בין האחים ועצבים שלנו. אלו החיים האמיתיים…
תגובה אחת
תותחית על חלל.
תמיד חשבתי שאני אמא רגועה סבלנית ומכילה את שהגעת…