לשון הרע באמת כבר לא מדבר אליי ואיך הסלוגן אחראי להיכרות ביני ובין חילי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בשנים האחרונות אני מניחה שרובכם נחשפתם לסלוגן "לשון הרע לא מדבר אליי". בצמידים או בסטיקרים. גם אני נחשפתי אליו דרך חבר שלנו, דוד הלפרין, שממשיך את דרכו של אביו, הרב רפאל הלפרין ז"ל – איש העסקים ואלוף העולם בהתאבקות. דוד במקרה גם אחראי לשידוך ביני ובין בעלי. זה הסיפור: חילי ודוד יצאו לאותו המקום שאני יצאתי אליו, יחד עם סופיה טייב, ודוד הציע לי סטיקר. מאז הכל היסטוריה 🙂

מאז אותה תמונה עם הסטיקר, לקח לי זמן להתחבר באמת למילים האלה. לא הבנתי איך אפשר לנהל שיחה בלי לדבר על אנשים אחרים? על מה כבר יש לדבר אם לא לרכל על מה שזה לבש ועל התפקיד שההיא קיבלה?! במקצוע שלי במיוחד. אבל המקצוע שלי היה גם זה ששם לי מראה מול הפנים בנושא הזה.

נכוויתי לא פעם מרכילות – גם נפגעתי משמועות זדוניות שעשו את דרכן לא פעם למדורי רכילות וגם מביקורות ארסיות שכתבו עליי אבל גם פגעתי באחרים.

התקריות האלה בצירוף לימודים והעמקה על לשון הרע, הבהירו לי שמשהו באורח החיים שלי שגוי. לא יכול להיות שאני רואה את עצמי כאדם טוב אבל מדברת רע על אחרים. נהגתי להמעיט בערך של זה – מה כבר יקרה אם אגיד משהו על מישהו? אבל התוצאות של זה הרסניות.

כמה הרסניות?

יש סיפור ידוע על יהודי שדיבר על חברו, וכשהבין שנגרם לחבר שלו נזק מזה, שאל את הרב איך לתקן את מה שעשה. הרב אמר לו להביא כרית נוצות, הוא חתך אותה ופיזר את הנוצות מהחלון. אח"כ הורה לו הרב לאסוף את כל הנוצות בחזרה. כמובן שזה בלתי אפשרי, וככה בדיוק עובד לשון הרע – אני אולי מספרת רק לאדם אחד, אבל הוא מספר לעוד אחד וכך הלאה… הנזק פשוט עצום.

אבל לא רק אגדות… יש לי סיפור משל עצמי:

לא מזמן, מעצב אופנה שפגשתי שאל אותי מה חשבתי על שמלה שלבשה לאירוע אחת השחקניות הידועות בארץ. בעבר, הייתי מיד יורה חיצים ומתחילה למתוח ביקורת – זה האינסטינקט שלנו. אבל עניתי לו באינספור סופרלטיבים. כשסיימתי לענות הוא סיפר לי שהוא זה שעיצב אותה. תארו לכם איזו אי נעימות נמנעה כאן… זה פשוט לא שווה את זה. ותדעו תמיד שמי שמדבר איתכם על אחרים, ידבר גם עליכם עם מישהו אחר.

ומעבר לזה, ואולי בראש ובראשונה, זה פוגע בנו כשאנחנו מדברים רע על אחרים.

זה מלכלך אותנו ואת הנשמה שלנו. אני לא יכולה לתאר לכם איזו הרגשה מדהימה זאת לשכב במיטה בלילה ולדעת שלא דיברתי רע על אף אדם. זאת הרגשה של ניקיון. זה אמנם מאבק יומיומי לשמור על זה, אבל זה כמו שריר שנמתח, וככל שעולה המודעות, זה הופך קל יותר. למה אני צריכה לחשוש שמישהו ישמע ממישהו שאמרתי משהו? המבחן הוא – האם הייתי אומרת את זה לאדם גם בפניו? עם הזמן, זה זיכך לי את ראיית העולם. כי מה קורה? כשלא מחפשים רע אצל אחרים, פתאום רואים את הטוב.

התוצאה של זה היא שאני מחפשת את הדברים הטובים בכל אדם וזה תמיד תמיד מצליח לי.

16 תגובות

  1. את מקסימה ממש.
    בשנה הזאת למדתי כמה חשוב לא לדבר על האחר,ובמקום להגיד על השני ביקורת אני יכולה לספר כמה אני טובה.
    אין כמו דוגמה אישית.יישר כוח.❤

  2. מקסים❤️ אינשאללה
    ההפנמה האמיתית של העניין היא גם לא לדבר טוב על האחר לא רק רע … האחר אינו קיים בשיח שיש לנו עם העולם לכן גם אומרים החיים והמוות שלנו ביד הלשון😍
    בהצלחה בדרכך החדשה💕🌺

  3. Long time supporter, and thought I'd drop a comment.

    Your wordpress site is very sleek – hope you don't mind me asking
    what theme you're using? (and don't mind if I steal it?
    :P)

    I just launched my site –also built in wordpress like yours– but the theme slows (!) the site down quite a bit.

    In case you have a minute, you can find it by searching for "royal cbd" on Google (would appreciate any feedback) – it's still
    in the works.

    Keep up the good work– and hope you all take care of yourself during
    the coronavirus scare!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הכתבה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

גם זה יכול לעניין אתכם:

(עוד) 5 ספרים שכבשו את ליבי

דבר אחד טוב שקרה בתקופת הקורונה זה שהיא החזירה אליי את חדוות הקריאה! ריכזתי עבורכם חמישה ספרים שאהבתי. בנוסף לרשימה הקודמת 🙂 רשימת המשאלות/לורי נלסון…