הסרט "החתונה החרדית שלי" והברכה שהקראתי לחילי, בעלי, מתחת לחופה

לפני ארבע שנים התאהבתי בחילי, בן למשפחה חרדית-ליטאית. הוא למד בישיבה עד גיל 20, לא שירת בצבא, לא עשה בגרות. בקיצור, 180 מעלות מאיך שאני גדלתי (בית חילוני, תיכון לאומנויות, גל"צ, תואר במשפטים). היו לי המון סטיגמות על חרדים, כמו שיש לכל אחד מאיתנו על כל מי ששונה. אבל לאט לאט, כשהכרתי את המשפחה שלו, הבנתי כמה אני טועה. 

עוד לפני הצעת הנישואין, עלה לי הרעיון ליצור סרט דוקומנטרי על החתונה שלנו (לצפייה – לחצו), הרי ידעתי שחילי יהיה בעלי ברגע שנפגשנו! רציתי לספר את סיפור החיבור ביני לבינו, ובין המשפחה החילונית שלי למשפחה החרדית שלו. לא ידעתי מה תהיה התוצאה ולא חשבתי לעומק על המשמעות של חשיפה כזאת – להכניס מצלמות אל תוך הבית שלנו ושל ההורים שלנו ועוד בתקופה לחוצה כמו הכנות לחתונה. אבל ידעתי שזה סיפור ששווה לספר.

עד היום, יותר משנה אחרי ששודר הסרט לראשונה בקשת 12, אני ממשיכה לקבל תגובות עליו – מאה אחוז חיוביות! מה שמשמח ומרגש אותי זה שהתגובות מגיעות מכל המגזרים. כי השורה התחתונה היא שאנחנו הרבה יותר דומים משונים, וזה לא משנה מה הדת שלנו, מה העדה, מה הנטייה המינית או הדעה הפוליטית. בעקבות התגובות המדהימות, החלטתי ליצור גם הרצאה בנושא.